החלטה בתיק ת"ט 23710-12-11

בהמשך להחלטתי מיום 5/2/2012, אשר ניתנה בבקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות, הוגשה ביום 12/2/2012 תשובת המבקש לתשובת המשיב (מיום 24/1/2012).

תשובת המשיב ציינה, כי ההתנגדות מתייחסת לבקשת הביצוע מיום 18/1/2004.

ביחס לבקשת ביצוע זו, הגיש החייב 02 בתיק ההוצל"פ (אינו המבקש בבקשה זו) התנגדות אשר התקבלה בבימ"ש השלום בחדרה ולימים ניתן פס"ד הדוחה את התביעה השטרית כנגד החייב 02.

על החלטת ביהמ"ש השלום בחדרה הוגש ערעור בביהמ"ש המחוזי, אשר התקבל ברובו לפני מספר שנים.

עתה, לשיטת המשיב, מבקש החייב 01, להתחיל את כל ההליכים בעניינו מחדש, כיון שלא הוגשה על ידו התנגדות במועד.

עוד מציינת התשובה, בלווית תצלום מאישור המסירה (נספח א' לתשובת המשיב), כי האזהרה לחייב נמסרה בתיק ההוצל"פ למבקש לפני כ- 8 שנים, באמצעות אביו.

תשובת המבקש הוגשה ביום 12/2/2012 והיא מציינת את אלה:

תשובת המשיב הוגשה באיחור, בלא תצהיר, כמתחייב מהוראות תקנה 241(א) לתקסד"א.

עוד קובעת התשובה, כי בתיק ההוצל"פ אשר נפתח ביום 18/1/2004, לא ננקט כל הליך כנגד המבקש ואך לאחרונה החל המשיב לפעול בתיק ההוצל"פ.

המבקש רואה בשיהוי האמור, משום שימוש בלתי נאות בזכות התביעה המסורה לו, פגיעה בציפיה הליגיטימית של המבקש שלא להיתבע.

ביחס לשטר נשוא ההתנגדות מציין המבקש, כי החתימה המיוחסת לו אינה חתימתו, אלא מעשה זיוף.

עוד נאמר בתשובה, כי ביום 28/12/2011, לאחר שהמבקש צילם את כל התיק בלשכת הוצל"פ חדרה, פרט לאישור המסירה שלא היה סרוק לתיק, פנה אל בא-כוחו אשר פנה אל ב"כ המשיב על מנת לקבל את העתק אישור המסירה.

רק ביום 24/1/2012, הגיע לידי ב"כ המבקש העתק מאישור המסירה.

המבקש מציין, כי בתקופה השייכת לא התגורר עם אביו, שכן עבד ביפו, יחד עם בן דודו והיה חוזר מדי שבועיים הביתה.

לתשובה צורף תצהירו של בן דוד המבקש, מר ואיל מחאמיד, לאימות העובדות.

עוד מצורפים מסמכים רפואיים הקשורים במצבו של אבי המבקש אשר לטענת המבקש סבל מבעיות בזכרון ומבלבול במועד ההמצאה.

תשובת המבקש מתעמתת עם משמעות פסקי-הדין שניתנו בשלום ובמחוזי ובשורה האחרונה מציינת, כי לא סביר שהמשיב יצא נשכר פעמיים, באשר  החייב מס' 2 בתיק ההוצל"פ חויב בתשלום וחיוב המשיב בהוצאות לא בוטל.

לשיטת המבקש, היה מוטל על המשיב לסגור את תיק ההוצל"פ כאשר בוצע אחרון התשלומים ע"י החייב מס' 2 בתיק ההוצל"פ.

בחנתי את מכלול הכתבים ומצאתי, כי חלק נכבד מן הסימוכין שהגיש המבקש בדמות תצהירו של מר ואיל מחאמיד המצהיר בחודש 02/2012, על כך ש-8 שנים קודם לכן, ביום 18/1/2004 עבד יחד עם המבקש ביפו ובתקופה זו ישנו הם בתל-אביב וביפו והיו חוזרים הביתה כל שבועיים. עוד מצהיר, מר מחאמיד, אודות מצב בריאותו של אב המבקש, ממילא אין כל נפקות להצהרות אלה, באשר עם כל הכבוד, למר מחאמיד, אין הוא מומחה בתחום הרפואה ואין הוא יודע ליתן הסבר זה או אחר להשפעות שיש על ניתוח לב פתוח, על בעיות זכרון.